פרוייקטים בעץ עם זיקה לתרבות היפנית

Terunobu Fujimori פרופסור להיסטוריה של האדריכלות מהמכון למדע בטוקיו שהגיע לאדריכלות בגיל מאוחר, את הפרוייקט הראשון שלו ביצע בגיל 44, לפני כ 20 שנה, מאז הוא מבצע כפרוייקט אחד בשנה.

אל האדריכלות הגיע במקרה, כאשר הזמינו אותו לתכנן בכפר הולדתו מוזיאון היסטורי קטן.
עם קבלת הפרוייקט הרגיש הפרופסור את כל נטל ההיסטוריה על כתפיו. "רציתי לבצע אדריכלות יחודית ושונה מכל מה שקדם לה, ובה בעת לא להיות "עכשווי" מדי.

לפרוייקטים שלו יש זיקה לבניה היפנית המסורתית, וניכרת בהם ייחודיות, שובבות, וסוג מסויים של רעב אינטלקטואלי שמתבטא במבנה ובחומר.

את עבודת השלד, הבניה ומערכות החשמל מבצעים צוותים מקצועיים, אבל חלקים נרחבים של הפנים והגמר מבצע פוג'ימורי בעצמו, בעזרתם של סטודנטים ומתנדבים. העבודה מעשית באמצעות כלים וטכניקות פרימיטיביות, ידניות ונותנות את המראה המחוספס והחם האופייני לעבודותיו של פוג'ימורו.

2007 – בית סידר חרוך.
המבנה כולו מחופה בלוחות סידר חרוך, אשר טופל בשיטה יפנית עתיקה שמגנה על העץ מגשמים מונעת מהעץ להרקב.

1991 – המוזיאון ההיסטורי. המבנה הראשון שביצע פוג'ימורו.
כבר כאן ניכרת משיכתו להרמוניה עם הטבע. שימוש בעץ, וחמרים טבעיים גולמיים.

פוג'ימורי בחדר התה שבביתו.
וריאציה על המסורת היפנית. את הקומקום שופתים על סליל חשמלי שמוטבע ברצפה, הריצוף – קש עמיד מאינדונזיה. הטיח שכאילו נוטף בין קורות האלון מוסיף לתחושה החמימה.

גג בית משפחתו,
עשוי מסלע וולקני, ובין החריצים מבצבצים דשא ופרחים..

הטיפוס לחדר התה.
פוג'ימורו רצה שהאורחים ירגישו מעט מתח בדרכם למעלה

תהליך חריכת לוחות הסידר
פוג'ימורו כורך עיתונים בין הלוחות, מבעיר את העיתונים, ולאחר 7 דקות מפריד את הלוחות ומכבה את האש ע"י מים. התהליך יותר טקסטורה יחודית, דומה לעור נחש, ויוצרת מעטה הגנה על לוח העץ.